Petition to faculty of political sciene at tau

מדיניות התקנון בחוג למדעי המדינה

על מדיניות התקנון בחוג שלנו יש לרבים מאתנו השגות רבות. מדיניות אשר ללא ספק פוגעת בנו, כל עוד אין זה הנוהג בחוגים למדעי המדינה בכל המדינה (מקשה יותר על קבלה לתואר שני), או בחוגים אחרים באוניברסיטה שלנו (מקשה יותר על קבלה לחוג אחר ע"ס ציונים בשנה א'). אך אין מטרת מסמך זה אינה להעמיד את לגיטימיות מדיניות התקנון בסימן שאלה (מטרה ראויה לכשעצמה, אך נוצר הרושם כי מאבק במדיניות החוג כמוהו כמאבק בטחנות רוח), אלא על אופן יישום התקנון.

על פי תקנון החוג, ממוצע הציונים בקורסים אשר מספר התלמידים בהם עולה על 30, צריך לנוע בטווח 77-82. לאמור שהתקנון (על פי מדיניות החוג) צריך להיעשות על ציוני קורס ולא על ציוני מבחן. לפיכך תמוהה בעינינו ההחלטה שנתקבלה לאחר מועד ב' בקורס מבוא לכלכלה פוליטית, בו נעשתה ההפחתה המלאכותית סביב ציוני המבחן.

לצורך הדגמה, שוו לנגד עינכם מקרה בו לסטודנט יש ציונים א' - ב' - ג'- אשר מובילים אותו באופן טבעי נניח ל-90, ובחוג שלנו מורידים לו את הציון של הקורס ל-85, לא יראה הדבר הגיוני שלסטודנט אחר אשר ניגש במועד ב', ולו אותם ציונים א' - ב'- ג'- אשר בטבעיות מובילים אותו ל-90, יסיים את הקורס בחוג שלנו עם 80. אנחנו יכולים להסכים או לא על הלגיטימיות של ההפחתה בציונינו, אך דרישתנו היא, אם כבר עושים הפחתה זו, אנא, עשו זאת באופן זהה לכלל הנבחנים בקורס. זה המינימום של ההגינות.

האחידות בין שני מועדי בחינה הינה חשובה ביותר. אך אחידות זו, עליה להעשות בניסוח/מתכונת/רמת קושי של הבחינות- משהו שסגל הקורס אמון עליו - ולא סביב הציונים של הנבחנים. כך גם בתקנון של האוניברסיטה- בו מדובר על אחידות במתכונת של הבחינות- ולא בציונים של הנבחנים. אמנם אין מאחורינו מחקר אמפירי לאושש זאת, אך ניתן בהחלט להאמין כי כל עוד שני המבחנים הינם באותם רמת קושי- הממוצע של מועד ב' יהיה גבוה יותר (ולו רק כיון שישנם נבחנים שניגשים לשפר ציון, כלומר למדו פעם שניה לבחינה, כבר ניגשו אליה, ניסו להתמודד איתה, הפיקו לקחים, כמו גם שמועד ב' לא נמצא באמצע תקופת בחינות, ולכן יש לסטודנט הממוצע יותר משאבים מנטליים להקצות ללמידה). כך שהשיטה של לתקנן את ציוני מועד ב' לפי הציון של מועד א'- לעולם לא תעלה בקנה אחד עם ערך השוויון.